<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' עריות</h1>
<h2>דף סה.</h2>
אמר ראבא שלוש מידות בקטן וקטנה צרור וזורקו איגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחירים, גבי קטן היכא דאית ביה דעתא דכי יהבי ליה צרור וזורקו איגוז ונוטלו כי יהבין ליה מתנה לנפשיה זכי בה וקני לה מיכי מטיא לידיה, אבל אם מזכין ליה מתנה לאחיר על ידו לא קאני לה ההוא אחיר עד דמטיא ליה, למאי נפקא מינה דכמא דלא מאטי לידיה אי בעי בעל מתנה למיהדר הדר ביה, וכניגדו בקטנה מיתקדשת למיאון דהיכא דאית בה דעתא דכד יהבין לה צרור זורקתו איגוז נוטלתו ומקדשין לה אימה או אחיה לדעתה אי בעיא למיפק נפקא במיאון, לית בה דעתא דצרור ואיגוז עילוה כיהדדי וקידשוהא אימה או אחיה לא צריכה לא גט ולא מיאון. הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במיטלטלין וכניגדו בקטנה מיתגרשת בקידושי אביה, דהיכא דקדשה אבוה אפילו בת יום אחד תפסין בה קידושי וצריכא גיטא הולכך היכא דיכתב לה ההוא דקדשה גט וקבילתיה, או הגיעה לעונת פעוטות כהיכין דאמור רבנן כבר שית כבר שבע כבר תמני כבר תישע כבר עשר כל חד וחד לפום חורפיה האוי גיטא, אי בציר מיהכי לא האוי גיטא ולא מיגרשא עד דמקביל ליה אבוה לגיטא שכין אב מקביל גט לביתו קטנה על כורהה. הגיע לעונת נדרים בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריהן נדרים והקדישן הקדיש וכניגדו בקטנה חולצת, מיחלץ לא חלצה עד דהויה בת שתים עשרה שנה ויום אחד והוא דאתאי שתי שערות, ואיהו נמי לא חליץ עד דהאוי בן שלש עשרה שנה ויום אחד והוא דאתאי שתי שערות.
